<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן רס"ג</h1>
<h2>דף קח:</h2>
כתב עוד מר, עוד קשה לי היאך מגעילין דברים שנשתמשו בהן בכלי ראשון עם דברים שנשתמשו בהן בכלי שני (כשנחין מפליטתן) [והרי] אותן שנשתמשו בהן בכלי שני שלא בלעו כל כך נחין מפליטתן ובולעין מאותן שבלעו הרבה מכלי ראשון שעדין לא נגמרה פליטתן. ועוד קשה לי והא כף וקערה אינן מקבלין ובולעין האיסור אלא עד מקום קבולן אם כן כשמגעילין אותן ומכניסין הכל בתוך היורה שמגעילין בתוכה פולט מקום האיסור ובולע מקום ההיתר שלא בלע ואחר כך פולט מקום ההיתר ובולע מקום האיסור. תשובה מכלל מה שכתבתי למעלה תתבאר לך תשובתי באלו, שאין מגעילין כלי אלא שאינו בן יומו וכל שפולט אנו דנין אותו כפגום ולפיכך אף על פי שחוזר ובולע ממנו אין חוששין לו כלל שכל שתחלת בליעתו מן הפגום אין חוששין לו, שאינו דומה בלוע מן הפגום לבלוע מן המשובח ונעשה לאחר מכן פגום בתוך דפני הכלי דלעולם הולכין אחר שעת הבליעה, וטענה יש ואין מפרשין לחכם. גם נתבארה תשובתי ממה שכתבתי למעלה, שאין הפרש בין מה שפולט מה שבלע למה שאינו פולט דלעולם כל הכלים וכל הדברים פולטין ובולעין תדיר תדיר מיד, ותדע שירקות פולטין מיד לחותן לתוך הקדרה ויראה מיד ירקותן במים ויבלעו מן המים שבקדרה ואינן נביאות לבלוע המים לבד ולא מה שפלטו בתוך המים, וכן דעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל [ק"ח ע"ב]. ואל תשיבני ממליחה דהתם אידי דטרידי למיפלט דמא לא בלעי דמא בין של עצמן בין של אחרים וכדאמרינן בפרק כל הבשר [קי"ג ע"א] אי הכי אפילו חדא נמי פליט האי גיסא ובלע האי גיסא אלא אידי דטריד למיפלט לא בלעא ותרתי נמי אידי דטרידי למיפלט דמא לא בלעי כלומר לא בלעי דמא.
<h2>דף קיג.</h2>
כתב עוד מר, עוד קשה לי היאך מגעילין דברים שנשתמשו בהן בכלי ראשון עם דברים שנשתמשו בהן בכלי שני (כשנחין מפליטתן) [והרי] אותן שנשתמשו בהן בכלי שני שלא בלעו כל כך נחין מפליטתן ובולעין מאותן שבלעו הרבה מכלי ראשון שעדין לא נגמרה פליטתן. ועוד קשה לי והא כף וקערה אינן מקבלין ובולעין האיסור אלא עד מקום קבולן אם כן כשמגעילין אותן ומכניסין הכל בתוך היורה שמגעילין בתוכה פולט מקום האיסור ובולע מקום ההיתר שלא בלע ואחר כך פולט מקום ההיתר ובולע מקום האיסור. תשובה מכלל מה שכתבתי למעלה תתבאר לך תשובתי באלו, שאין מגעילין כלי אלא שאינו בן יומו וכל שפולט אנו דנין אותו כפגום ולפיכך אף על פי שחוזר ובולע ממנו אין חוששין לו כלל שכל שתחלת בליעתו מן הפגום אין חוששין לו, שאינו דומה בלוע מן הפגום לבלוע מן המשובח ונעשה לאחר מכן פגום בתוך דפני הכלי דלעולם הולכין אחר שעת הבליעה, וטענה יש ואין מפרשין לחכם. גם נתבארה תשובתי ממה שכתבתי למעלה, שאין הפרש בין מה שפולט מה שבלע למה שאינו פולט דלעולם כל הכלים וכל הדברים פולטין ובולעין תדיר תדיר מיד, ותדע שירקות פולטין מיד לחותן לתוך הקדרה ויראה מיד ירקותן במים ויבלעו מן המים שבקדרה ואינן נביאות לבלוע המים לבד ולא מה שפלטו בתוך המים, וכן דעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל [ק"ח ע"ב]. ואל תשיבני ממליחה דהתם אידי דטרידי למיפלט דמא לא בלעי דמא בין של עצמן בין של אחרים וכדאמרינן בפרק כל הבשר [קי"ג ע"א] אי הכי אפילו חדא נמי פליט האי גיסא ובלע האי גיסא אלא אידי דטריד למיפלט לא בלעא ותרתי נמי אידי דטרידי למיפלט דמא לא בלעי כלומר לא בלעי דמא.
